התקפת כ"ה בניסן

בצלאל ציון - בן שמואל וצביה

נולד בשנת 1927 באפגניסטן. בשנת 1930 עלה ארצה, והשתקע בירושלים. השתלם בבית ספר של הנוער העובד. היה חבר תנועת הצופים בירושלים. היה חבר ה"הגנה". הצטיין באומץ לב ובמסירות. בפרוץ מלחמת השחרור יצא במסגרת פלוגה ב' של גדוד מכמש לאימונים בסדום ובסביבת ירושלים. בחודש אדר נשלח עם הפלוגה לעזרת גוש עציון. שימש כחובש מחלקתי. בהתקפת הלגיון על המנזר הרוסי בכ"ה ניסן תש"ח (4.5.49) נפגע צוות מכונת היריה. ציון נגש, ביחד עם חבר שני, להוציא את הנפגעים מעמדתם, וגם הוא נפגע מצרור כדורים ונפל במקום.

גולדפרב משה - בן שמעון ורחל

נולד ב-11.9.1923 בוורשה, פולין. עלה ארצה באוגוסט 1937. למד בביה"ס החקלאי בפרדס חנה. מנעוריו הצטרף להגנה. עבר קורסים שונים בפלמ"ח. לאחר שחלה בקדחת ודיזנטריה, שוחרר משרות פעיל אך המשיך להדריך בנשק כבד. בתחילת מלחמת השחרור, נקרא לשרת יחד עם כל אנשי ה"רזרבה". שמש בתור מפקד שיירות. הצטיין באומץ לב, קור רוח וכושר פיקודי יוצא מן הכלל. השתתף בליווי שיירת נבי דניאל. חזר לכפר עציון והיה אחראי למחלקת הפלמ"ח, ופיקד על אנשיה במבצעים שונים. בעת התקפת הלגיון על גוש עציון בכ"ה ניסן תש"ח (4.5.1948) הגיע משה עם אנשי מחלקתו למשלט הרוסי, והתכוננו לצאת להתקפה נגד כוח הלגיון שהחזיק במנזר. פגז ממרגמת אויב פגע באהל, בו רוכזה התגבורת, ומשה נפל ביחד עם פקודיו. לאחר מותו העניק לו המטכ"ל דרגת סגן.

גם יוסף - בן שמריהו ורחל

נולד ב-28.9.28 בפולין. עלה ארצה ב-1934. התחנך חינוך דתי מסורתי. גמר את בית הספר "תחכמוני" בתל אביב. מגיל 16 פעיל ב"הגנה" במסגרת הגדנ"ע, משמרות "אליצור" ואחר כך בפלוגה הדתית בחי"ש בתל אביב. בחור צנוע. מילא כל פקודה בדייקנות. ניחן בשכל ישר. היה בחוליה המסייעת. השתתף בהגנת השכונות הדרומית של תל אביב. באדר ב' נשלח עם חבריו לעזרת גוש עציון. בכ"ה ניסן תש"ח (4.5.1948) כשהתקיף הלגיון את המנזר הרוסי, פגע פגז בעמדת מכונת היריה והשמיד את המכונה על המטפלים בה - יוסף גם וחברו משה זילברשטין.

דראעי (דרור) חיים - בן יעקב ועליזה

בן העיר העתיקה בירושלים. בחור זריז מלא רוח חיים, תוסס בחברה. שרת כנוטר והצטרף לשיירת נבי דניאל כמכונאי. חזר לגוש עציון וצורף למחלקת הפלמ"ח והמשיך לעבוד עם מכונת הבראונינג. נפל בהתקפה של כ"ה ניסן (4.5.1948) מפגז שפגע באהל המשלט הרוסי, מקום שם התרכזה מחלקה להתקפת נגד על המנזר.

האי נתן - בן יעקב ומתילדה

נולד ביוני 1928 בצ'כיה בעיר מונקץ. עלה ארצה ב-1941. נכנס לכפר הנוער הדתי ושם למד חקלאות. תמיד היה סגור מאד ואל נפשו פנימה קשה היה לחדור. בפעמים הספורות שפתח את לבו התגלה כבעל נשמה יהודית שלמה הקשורה למשפחה ולמסורת. בעקביות בחר בדרכו ובשקט מלא את חובותיו. עם פרוץ המלחמה התגייס לשרות פעיל והגיע לגוש עציון עם שיירת נבי דניאל, בה שימש כמכונאי. נשאר בגוש וביחד עם חבריו למחלקת הפלמ"ח לקח חבל בהגנתו. בהתקפת כ"ה ניסן (4.5.1948) היה בין האנשים שרוכזו להתקפה נגד האויב שכבש את המנזר הרוסי, פגז האויב פגע באוהל שבמשלט הרוסי ושם קץ לחייו.

וינשטוק אריה - בן יוסף ויוכבד

נולד בשנת 1930 בירושלים. נצר למשפחה ותיקה ומיוחסת (מגזע אדמו"רים) בירושלים. למד בישיבת "עץ חיים" בירושלים, בעל כשרונות ובהיר שכל. שימש כסמל חי לתנועת ההתנדבות של הנוער התורני הירושלמי לשירות ההגנה. היה חבר בהנהלת סניף "אליצור" בירושלים. בכל גלגוליו בשרות ההגנה שמר תמיד על אופיו הדתי. בפרוץ מלחמת השחרור התגייס לחי"ש וביחד עם חבריו בפלוגה ב' גדוד מכמש נשלח לגוש עציון. בקרב על המנזר הרוסי בגוש עציון בכ"ה ניסן תש"ח (5.5.1948) נפצע קשות, הובל לבית החולים וכאן נפח נשמתו.

זילברשטיין משה - בן אריה ושרה

נולד ב-2.11.1929 בארץ ישראל. קיבל חינוך דתי והצטרף לעדת הצופים הדתיים. כבן 15 נכנס להגנה, מקודם ביחידת קשר ואחר כך בגדנ"ע הדתי וב"משמרות אליצור". עבר קורס לנשק כבד-מכ"י בכפר סולד, עם פרוץ מלחמת השחרור שירת כטוראי בחי"ש תל אביב. השתתף בהגנת שכונת הספר בתל אביב, בליווי שיירות וכדומה. ממחנה הבסיס בשרונה נשלח לגוש עציון כמ"כ האחראי למכונת יריה עם המחלקה שהוטסה לגוש. בהתקפת הלגיון בכ"ה ניסן תש"ח (4.5.1948) היה בעמדת מכונת היריה שבבנין המנזר הרוסי. פגז האויב פגע בעמדה והשמיד את המכונה ואת משה ויוסף חברו.

יעקבסון רפאל - בן אליעזר ופייגה

נולד ב-16.5.1926 בריגה, לטביה. ב-1931 עלה עם הוריו ארצה. התחנך בביה"ס "תחכמוני" בתל אביב. אח"כ עבר לקבוץ כנרת והתמסר לחקלאות - העבודה החביבה עליו. בן 16.5 הצטרף לפלמ"ח. בפרוץ מלחמת השחרור היה בין מלווי השיירות לירושלים. מניצולי שיירת נבי דניאל שחזרו לגוש. כאן לקח חבל בהגנת הגוש במסגרת מחלקת הפלמ"ח. בכ"ה ניסן (4.5.1948) בעת התקפה היה במשלט הרוסי עת פגע פגז האויב באהל המשלט ומגינים אחדים ניספו. בצאתו מהמשלט לסקור את המצב פגע כדור ממכונת יריה בצאוורו ונפל במקום.

לוי אברהם - בן בנימין ופרידה

נולד בירושלים ב-14.6.1930. התחנך בתלמוד תורה ואחר כך גם בשעורי ערב ליד בית ספר עממי. בגלל מצבה הכספי הקשה של משפחתו התחיל לעבוד בגיל צעיר כצלם. למד נהגות. היה איש רעים וחובב מוסיקה. בראשית המאורעות הצטרף לשרות פעיל בפלוגה ב' גדוד מכמש בחי"ש ירושלים. היה חבלן. נשלח עם פלוגתו לגוש עציון. נפל במשלט הרוסי בהתקפת הלגיון בכ"ה ניסן תש"ח (4.5.48) כשפגז מרגמה פגע באוהל בו רוכזה יחידה להתקפת נגד.

למברגר אברהם - בן שמואל ונוחה

נולד בווינה בכ"ה תשרי תרפ"ט. גמר שם 4 כתות בי"ס עממי. בשנת תרצ"ט עלה ארצה עם הוריו. לאחר שגמר את ביה"ס "מוריה" בתל אביב למד בישיבת כפר סבא, בישיבה הגדולה בפתח תקוה ולבסוף בישיבת הרב דושינסקי בירושלים. היה מפעילי נוער אגודת ישראל. בפרוץ הקרבות התגייס לחי"ש וצורף לפלוגה הדתית בת"א. הוטס עם מחלקתו לעזרת הגוש ובמשך חודשיים השתתף בהגנת הגוש. נפצע בהתקפת הלגיון בכ"ה ניסן במשלט אוכף המוכתר. מת למחרת בבית החולים והובא לקבורות בכ"ו ניסן תש"ח. באחת מרשימותיו כתב: "מקומי בין חברי הלוחמים את מלחמת החירות, אשר אף פעם אינם מתים, אם כי לפעמים עוברים הם לעולמות אחרים".

סרי יחיאל - בן יוסף ושושנה

נולד בירושלים בשנת 1930. בהיותו בן 16 וחצי שנה התנדב לחי"ש וצורף לפלוגה ב' גדוד מכמש. ליווה שיירות לתלפיות, מקור חיים והאוניברסיטה. באדר ב' תש"ח הגיע עם פלוגתו לגוש עציון. לקח חבל בהגנת הגוש. נהרג מפגז בהיותו בעמדה במשלט סאויר, בעת התקפת הלגיון בכ"ה ניסן תש"ח (4.5.1948).

שכטמן שמעון - בן זאב ושרה

נולד ב-1921 בפתח תקוה. ביקר בבית ספר תיכון. בשנות מלחמת העולם השניה שירת בצבא הבריטי, בחיל האוויר ובחיל הים. היה בטוברוק בתקופת המצור. מששוחרר מהשירות עבד כנהג בחברת האשלג. נאמן ההגנה ופעיל בפלמ"ח. במלחמת השחרור הצטיין כמפקד שיירות. ליווה את השיירה שהותקפה ליד נבי דניאל וחזר לכפר עציון, והשתתף בהגנת הגוש ובביצורו. בכ"ה ניסן (4.5.1948) התקיף הלגיון את הגוש וכבש את המנזר הרוסי. מפקד הגוש ריכז במשלט הרוסי הסמוך, כח לוחם להתקפת נגד. פגז מרגמה פגע באוהל, בו התרכזו האנשים ורבים נפגעו. שמעון נהרג במקום.